רפורמת הקולנוע הגזענית של מיקי זוהר נולדה מתוך תפיסה לפיה יוצאי עדות המזרח מעדיפים תרבות ברמה נמוכה
נהוג לומר על הציבור הישראלי שהוא סובל מזיכרון קצר. קשה להתווכח עם אמירה זו, וכן עם העובדה שהדבר נכון שבעתיים כשמדובר בנבחריו של אותו ציבור. למעשה, ישנם נבחרי ציבור שאצלם הזיכרון כה מעורפל, עד כי כך שניתן לומר עליהם שהם שכחו מאיפה באו. קחו למשל את מיקי זוהר, שר התרבות הנוכחי, ומי שבמשך שנים מתיימר לשמש כנציגם האותנטי של יוצאי עדות המזרח בכנסת וממשלה.
בימים אלה השר זוהר מנסה להעביר רפורמה בענף הקולנוע, שתכליתה העיקרית היא חנופה זולה למצביעי הליכוד - אף שבכך הוא שם ללעג את יוצאי עדות המזרח.
הרפורמה שניסח זוהר, שכעת נלמדת על-ידי ארגוני היוצרים, משנה את תנאי חלוקת התקציבים להפקות סרטים: במקום שהקריטריון לתמיכה כספית יהיה איכות מקצועית, כפי שהיה קיים עד כה, הקריטריון החדש שמעמיד השר זוהר חותר תחת הקריטריון הקיים, בכסות עדיפות ליצירות בעלות גוון מסחרי מובהק.
מבחינתו של זוהר, מה שמוכר הוא מה שקובע, וכידוע לכל, מה שנמוך יותר וגס יותר – מוכר יותר.
זוהר, למעשה, מודה שכך הוא תופש את קהל המצביעים הפוטנציאלי שלו: בני עדות המזרח, שצורכים תרבות נמוכה. לכן הוא לא מחפש מורכבות, לכן הוא לא מעוניין לטפח מצוינות. הוא רוצה בדיוק את ההפך בשביל הקהל שלו – הוא מחפש סרטים עילגים, פשוטים להבנה, מה שיקלע למכנה הנמוך ביותר, סרטים שגם טיפשים יאהבו.
חשוב להדגיש שהבעיה ברפורמה היא בהחלט לא ההיבט המסחרי – שהרי כל אמן מבקש לעצמו הצלחה מסחרית. שכן, אלמלא הצורך בביטוי אישי ובהכרה, איזה אמן היה מקדיש את חייו ליצירתו?
הבעיה היא בדרישה של זוהר להשתיק את היצירתיות, את ההתבוננות הפנימית, את הרגש. למעשה, זוהר דורש מיוצרי הקולנוע להפסיק ליצור מהלב.
חמור מכך, הוא דורש מהם, הלכה למעשה, להיות בדיוק כמוהו: להפסיק לפעול לטובת הכלל, ובמקום זאת, להתחנף לשכבות חלשות בשביל להשיג רייטינג.
מה שמדהים הוא שזוהר הציניקן כלל לא משקיע מאמץ על-מנת להסוות את המשמעות הכביכול מובלעת הזו, ובהחלט ייתכן שישנה אג'נדה מאחורי הלעג הלא סמוי שהוא מפגין כלפי יוצאי עדות המזרח. אולי הוא בכלל מאותת שהוא לא רוצה שקהל המצביעים הפוטנציאלי שלו ייחשף לקולנוע איכותי, בדיוק כפי שפוליטיקאים מהמגזר החרדי לא מעוניינים שילדיהם ייחשפו ללימודי ליבה.
אם זוהי האג'נדה, הרי שהיא טבולה בחוסר מודעות עצמית, כיוון שהרפורמה של זוהר לא רק חושפת את העובדה שהוא בז לקהל שאת הקול שלו הוא רוצה, היא גם חושפת את השקר השיווקי שלו - ההתחזות לנציגם של יוצאי עדות המזרח. בכך, אין הוא שונה בהרבה ממתחזה וותיק יותר ממפלגה אחרת, שהוסיף לעצמו שם אמצעי זהה.
*מקור התמונה: צילום מסך מתוך האתר של מיקי זוהר
