ממשלת נתניהו ושלושת כתבי האישום, המורכבת מאנשים לא נורמטיביים, בלשון המעטה, ממהרת מאוד לסיים את החקיקה הבזויה הזו, עוד לפני יום העצמאות - כי נתניהו מודע לדיסוננס הצפוי: לאירוניה, שלבטח תדקור בלבבות של כולנו.
כך שאם לא נוסיף להגן על עצמנו במלחמה הארורה הזו שהממשלה הכריזה כנגדנו, יום העצמאות הקרוב יהיה עצוב יותר מיום הזיכרון.
*
היום, ה-20 במרץ, הוא יום האושר הבינלאומי, ואזרחי המדינה שקועים או שוקעים בדיכאון. כולנו רואים איך אותם אנשים לא נורמטיביים גוזלים מאתנו את החופש, את המשאבים הרוחניים והציבוריים שלנו – ועוד קוראים לנו אנרכיסטים. מה לעזאזל ?
*
הרבה פעמים ברגעים קשים, אני מנסה לחפש את החיובי. לפעמים זה מצליח. נראה לי שעכשיו זה מצליח: נפקחו לנו העיניים. פקיחה מאוחרת, אמנם, אבל לא מאוחרת מדי.
אז תודה, ביבי. לפעמים צריך גם לדעת לפרגן ולהגיד תודה. באמת תודה.
קיבלנו וואחד שיעור בהונאה פוליטית.
בתוך זמן קצר יחסית, למדנו (סופסוף) לזהות תהליכים היסטוריים - אולי לא מספיק זמן מראש, אבל מספיק זמן כדי להבין באיזו מהירות הם מתרחשים.
ותודה, ביבי, על ההכרה בנחיצותה המיידית של חוקה. תודה גם על ההכרה בכך שכציבור שהוא חילוני ברובו, נמנענו כל השנים מלהתייחס ברצינות לסחיטה החרדית.
תראה מה עשית: בפלגנותך - איחדת, בהורסך - שיקמת.
עוררת את המחנה הליברלי: עברנו מתבוסתנות לתקומה אידיאולוגית.
אז גם על זה תודה.
*
היום הוא גם יום השוויון. שוויון מסוג אחר, אבל שוויון זה שוויון - או שמאמינים בו, או שלא. הגיע הזמן, ביבי, שגם אתה תאמין
