לוח מודעות (עצמית)

קופים הם לפעמים. קרדיט צילום: מאיפשהו באינטרנט

מבחר פנינים מציטוטי השבוע החולף בכלי התקשורת

כברת דרך
"על מפעל חיים סימנתי V".
השחקן יואב דונט מסכם תקופה, רגע אחרי הופעת הבכורה שלו בסרט "לבנון" (7 לילות, "ידיעות אחרונות").

התשובה במקופח
"המזרחים אוכלים הכל. גם פירורים כבר אין לנו, הלבנים"
מפיק מוסיקאלי בכיר מעביר לכתב רז שכניק שיעור במגזר (7 לילות, "ידיעות אחרונות").

פרגון
"חי אללה, גן עדן! מעולם לא ראיתי דשא ירוק יותר מאשר בבית הקברות הזה של פאיד"
בני ציפר מתקנא בדישון המצרי המשובח ("מוסף הארץ")

לוגיקה
"אתה לא יכול להשיג תוצאות טובות בלי להבקיע שערים, וגם אי אפשר לנצח ככה"
ניר דוידוביץ', שוער מכבי חיפה, מנתח את ההפסד ליובנטוס (ספורט, "הארץ")

הארה
"אני אור. אני תאורה".
הקואוצ'ר אלון גל בווידוי שמדליק נורה אדומה (ערוץ 2)

שפת אם
"האנגלית שלי הייתה יותר מדי אמריקאית, והייתי צריכה לנקות ולהפוך אותה לאנגלית בריטית"
השחקנית נטלי עטיה מתכוננת לתפקיד חדש ומאתגר (24 שעות, ידיעות אחרונות")

תחרותיות
"לפי הבנתי העסקות בוצעו בהסכמה מלאה, ואין זה מקומה של המנהלת להתערב בעניינים האלה"
אבנר קופל, יו"ר מנהלת ליגת העל בכדורסל, לא מתרגש מהעסקים שעשה מוני פנאן עם שופטים ושחקנים (גל"צ)

פואטיקה
"למה, למען השם, להעדיף חורים עגמומיים על חורי האישה שנבראו למענינו?"
מנחם בן, משורר ופובליציסט, מכין עטיפה ייעודית לדגים ("מעריב")

דם לעולם פוטוגני

לא לשכוח לתת קרדיט לצלם. טרטמן

שבועות ספורים לאחר שהאשים את התקשורת הצינית באחריות למותו של אחיו, שלח מיקי גולדנברג קומוניקט לאותה תקשורת, זו אשר לדבריו מתפרנסת מדם, עם כותרת בזו הלשון: "איך מיקי גולדנברג מתמודד עם מותו של אחיו, דודו טופז? (כמה שורות מטה, כדי לשמור על סקרנות:) - פותח את בית הספר למשחק "צוותא קמפוס" ".
אפשר להגיד הרבה דברים על התקשורת, והדברים שאמר גולדנברג בשעת צערו לא בהכרח מופרכים, אבל הדרך שבה האיש בחר לקדם את העסק החדש שלו, דוחה יותר מכל כתבה שפורסמה בעניין פרשת טופז. אדם שמשתמש במותו הטראגי של אחיו כדי לשלשל עוד כמה גרושים לכיס, הוא אדם בזוי.
מכתבים יחצ"ניים מסוג זה הינם דבר שבשגרה עבור עיתונאים, ולמרות זאת, אני עדיין מוצא עצמי מזועזע ומלא גועל מהדרכים הנלוזות בהן משתמשים אנשים כדי להתפרנס או להתפרסם.
השבוע התרחשה בצפון הארץ תאונת דרכים מחרידה, בה נהרגו שני אנשים ונפצעו תריסר. העיסוק התקשורתי המוגבר בתאונה נבע מכך שחלק מהפצועים הם שחקני תיאטרון "הקאמרי", שהיו בדרכם חזרה מהצגה. כמצופה מהתקשורת הישראלית הצהובה, השחקנים הפצועים זכו להבלטה, בעוד שפרטי שני ההרוגים הוצנעו במידה רבה. אך השיא נרשם מאחורי הקלעים: חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי מיהרה לנצל את ההזדמנות ולהפיק רווח פרסומי . בוקר למחרת התאונה, שיגרה זו הודעה לעיתונות, בזו הלשון ותחת הכותרת: ח"כ מיכאלי בביקור פצועי "הקאמרי" בביה"ח רמב"ם
ח"כ אנסטסיה מיכאלי: "הזדעזעתי לשמוע הבוקר על התאונה הקשה בה היו מעורבים חבריי מתיאטרון הקאמרי. ראשית אני שולחת איחולי החלמה חמים לכל הפצועים ולבני משפחותיהם, שודאי עוברים רגעים לא פשוטים, ותנחומים למשפחות שני ההרוגים.
חברתי הטובה הלנה ירלובה נמצאת כרגע בטיפול נמרץ ואני ממתינה לה מחוץ לחדרה בבית החולים ומחכה לשמוע את קולה ולראות אותה פוקחת עיניים.
תאונות הדרכים בארץ הפכו לצערי למכת מדינה והלילה שוב ראינו מקרה של אנשים תמימים, שחזרו מיום עבודה ארוך, משלמים מחיר יקר.
אותם שחקנים שחורשים מידי שבוע את כבישי הארץ במטרה לבדר את אזרחי המדינה, מהצפון ועד הדרום, חשופים כמו כולנו ואף יותר לסכנת הנסיעה בדרכים.
אני מאמינה וסומכת על הצוותים הרפואיים שיעשו כל שביכולתם לשקמם במהרה. אני שולחת חיבוק חם ואוהב לפצועים ולבני משפחותיהם".
בתמונות המצ"ב: ח"כ אנסטסיה מיכאלי והשחקנית הלנה ירלובה.
קרדיט תמונות: דוברות ח"כ מיכאלי "