הנטייה שלנו היא לחשוב שברגע שחוק עבר בכנסת, זהו, הוא הופך ״חקוק בסלע" ואי אפשר לגעת בו. אבל המשפט הישראלי (וההיגיון הבריא) אומרים אחרת.
למשל, חוק הנבצרות. בג"ץ יכול לקבוע שהחוק בטל, או להצביע על העובדה שהוא מעולם לא היה תקף חוקית - כי הוא נחוקק מתוך רמאות וניסיון להונות את המערכת.
הנאום של נתניהו אתמול, שבו הוא הפעיל לחץ חסר תקדים על הנשיא הרצוג שייתן לו חנינה, הוא "ראיית הזהב" לכך שהחוק הזה נתפר אך ורק כדי שנתניהו יוכל לעשות ככל העולה על רוחו כדי להימלט מהמשפט שלו.
אי אפשר להשתמש בכוח של הכנסת כדי לחוקק חוקי יסוד שהם בעצם מתנה אישית לפוליטיקאי. ובג"ץ כבר קבע שהחוק הזה נגוע בפרסונליות, ולכן דחה את התחולה שלו לכנסת הבאה.
נתניהו בונה על זה שאחרי הבחירות החוק ייכנס לתוקף והוא יהיה חסין. לכן יש לו אינטרס למשוך זמן, אולי אפילו "לייצר" מצבי חירום ביטחוניים כדי לדחות בחירות.
על היועמ"שית להבהיר שאי אפשר לקנות חסינות דרך חקיקה פרסונלית. הגיע הזמן להוציא את הנבצרות מהכוח אל הפועל, לפני שיהיה מאוחר מדי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה