יום שישי, 20 במאי 2022

גבעתיים בלוז - סדרה בפיתוח

 


דפדפת, עט, כוס יין, ושעתיים של ערב שבו אתה עם עצמך, משעשע את עצמך: עובד על סדרה קומית, בידיעה שהיא תראה מסך כשיתקיימו שני תנאים: הכתיבה תסתיים לפני שתקציב היין ייגמר, ויימצא גוף שידור שלא מפחד מחוש ההומור שלי.

עד שזה יקרה, חשבתי שיהיה נחמד לשתף בתהליך אנשים שלא פוחדים מחוש ההומור שלי. זה גם יעזור לי לשמור על אדרנלין ועל כתיבה נינוחה בשעות הפנאי.

 קצת רקע: בלי פייסבוק, בלי תמונות בטינדר, ועם טעם איום ונורא בגברים (ספוילר: הטעם ישתפר בסוף הסצנה), יעל (33) מחליטה להתאמץ קצת יותר. היא בתקופה לא פשוטה והיא רוצה מישהו שיצחיק אותה (בעיניה זה לא פחות חשוב מסקס), והיא נזכרת שוב ושוב במילותיה האחרונות של סבתא לאה, שאמרה ש"רווקה בתל אביב אחרי גיל 29 זה כמו ג'יפ שמתחפר. או שתמצאי מישהו, או שתברחי מהעיר". כשלאה סיימה לומר את אשר על לבה, היא נעצה בנכדתה מבט עז - כמו כדי לוודא שהפנימה, ואז כיבתה בעצבנות את הסיגריה, נשענה לאחור, ועצמה את עיניה בפעם האחרונה בגלגול הזה. יעל פירשה את מילותיה של סבתה כמעין צוואה לא כתובה, אז היא עזבה את תל-אביב ועברה לגור בגבעתיים.

את רמי (45) היא הכירה באפליקציה הנ"ל. הוא נראה טוב בעיניה ממרבית הגברים שם, שחלקם צילמו עצמם עם משקפי שמש כהים ושפתיים משורבבות, חלקם עם תמונות של לפני ואחרי מנת יתר של בוטוקס, חלקם הצטלמו כשהם חובקים תינוק / משקולות בחדר הכושר / עם המשפחה בפיקניק (אבל עם הכיתוב: בזוגיות מאפשרת/פתוחה/מקדמת). היו כמובן גם את אלה שנדמה שהשקיעו בסדנת סטוריטלינג, אך טוב היה אם היו משקיעים מעט יותר בסאבטקסט, כמו גם בחריזה ("גוסטינג זה קארמה, כפרה"), או לחילופין במודעות עצמית ("1.75 של כריזמה"), או במתמטיקה ("הפעמיים שהתגרשתי הם בגדר מעידה חד פעמית"). להבדיל מהם, רמי הצחיק אותה, כשכתב "הלב מחפש חניה". בדיעבד, המשפט הזה אמור היה לשמש לה כתמרור אזהרה.

חוץ. רחוב כלנית, גבעתיים – לילה

על רקע שורת בניינים ברחוב שקט, נשמע קולה של יעל, ולאחר מכן קולו של רמי (45)

 

                                                            יעל (אוף סקרין)

                                    היי...אין פה שום בית קפה. אתה בטוח שזאת הכתובת?

 

רמי (אוף סקרין)

את רואה את השלט?

 

יעל נכנסת לפריים מצד שמאל, מסתובבת במקום כשפניה אל רחבת הכניסה לבניין כלנית 5. על דלת הזכוכית הזהובה תלויה מודעת אבל בניסוח סטנדרטי. המנוח: אפרים ינובר.

 

                                                            יעל

אני לא רואה שום שלט. יש פה רק מודעת אבל.

                                                            רמי (אוף סקרין)

כן-כן, זה השלט. תיכנסי פנימה.

 

                          יעל

אתה לא מעדיף...  


  רמי (אוף סקרין)

תיכנסי. תזהי אותי לפי החיוך

צליל ניתוק. פאוזה. יעל לוקחת נשימה לבטן. צליל של מעלית נפתחת

מעבר אל: דירת אפרים ינובר

הדירה עמוסה אנשים. השולחנות עמוסים פחמימות זולות. חולצה מכופתרת, מאוד מגוהצת (כאילו גוהצה פעמיים), מתכסה בפירורים של שומן טראנס. אנחנו מתרחקים ממנה כשבמקביל יעל מתקרבת. רמי מנקה את הפירורים שעל החולצה עם כף היד, ומושיט אותה לפנים ללחיצה. יעל, רואים עליה שהיא נחרדת. רמי השמין.

 

                                                            רמי (ליעל)

                                    אמרתי לך שתזהי אותי לפי החיוך

 

אישה כבת 60, נראית עצובה נורא, משוחחת בטלפון הנייד, חולפת על פניהם. עוד שמונה אנשים נכנסים לדירה. אנחנו מתקרבים לרמי וגם קצת ליעל, עד שפניהם במרכז המסך.

יעל נראית כמי שמנסה לעבד את הסיטואציה. היא פוזלת לרגע לעבר דלת הכניסה. מבטה אומר משהו כמו – הנה נתיב הימלטות, והנה אני לוקחת אותו. אבל במקום, היא קופאת במקום. היא מסיטה מבטה חזרה אל רמי, שמתיישב על כיסא מפלסטיק.

 

יעל (לרמי)

מה? אתה תמיד קובע  דייטים אצל אנשים

באבל?

 

                                                            רמי

אה...לפעמים, רק בחודשים שחונים

 

                                                            יעל

אבל אתה קואוצ’ר, אתה אמור להבין

בלעשות כסף. או לפחות בלהסביר

לאנשים איך... טוב, תשמע, אני (נקטעת)

 

                                                            רמי (קוטע)

את ידעת שתשעים אחוז ממפיקי החתונות

בישראל גרושים?

 

                                                            יעל

וואלה

 

רמי קם מהכיסא

 

                                                            רמי (ליעל)

משהו לשתות? מה את שותה? חם או קר?

 

                                                            יעל

לא משנה. חם

 

רמי ניגש אל עופר (30), שיושב בפינת הסלון ומעלעל באיטיות באלבום תמונות משפחתי. הוא נראה טוב, עופר. ורואים עליו את הכאב.

 

                                                            רמי

שלא תדעו עוד צער

 

                                                            עופר

עד הפעם הבאה

 

                                                            רמי

מה זאת אומרת?

 

                                                            עופר

מה זה ‘לא נדע’? ועוד איך נדע. כולנו נדע

 

                                                            רמי

אה...אוקיי. משתתף בצערכם, באמת.

תגיד, בא לך להכין לנו משהו לשתות?

משהו חם?

 

עופר מכווץ מצחו בהטיה, כמו אומר: לא. לא הגיוני ששמעתי עכשיו את מה ששמעתי

 

                                                            עופר

זה הגשה עצמית, אתה מוזמן להכין לעצמך. למזוג.

מי אתה, אגב?

 

                                                            רמי

אה, נעים מאוד

 

רמי ושלף כרטיס ביקור, ומניח אותו במרכז אלבום התמונות. 

 

                                                            רמי

רמי מלכה, מאסטר של קואוצ’ינג…

תתקשר אחרי השבעה, תביא גם את האחים.

תשאל, אולי גם האימא תרצה להגיע

 

עופר מחוץ לפריים כשרמי מסתובב, מתרחק מהשולחן, והולך אל פינת הקפה שבמטבח. הוא מכין פעמיים נס, שניים סוכר. מערבב וחוזר אל יעל, שמתיישבת גם היא על כיסא מפלסטיק. היא לוגמת לגימה הגונה מהקפה הרותח. רמי מתיישב

 

                                                            יעל

תגיד...מה קורה כשאתה בא לדייט

והבחורה לא מוצאת חן בעיניך?

אתה משאיר אותה בשבעה והולך?

 

                                                            רמי

לא, מה פתאום הולך. היום לכולם יש פייסבוק,

רואים תמונות קודם, ככה אין פאלטות

 

                        יעל

אבל לי אין פייסבוק, ובכל זאת נפגשת איתי.

                                   

רמי

הייתה לי הרגשה

 

יעל

הייתה לך הרגשה. אתה לא באמת בררן, אה רמי?

 

                        רמי

ת'שמעי, אף אחת לא מושלמת, אין מאה אחוז.

 

יעל פוזלת לעבר עופר.

                                               

רמי      

אבל לפעמים יש כאלה ששמות רק תמונות

ישנות. הייתה לי אחת כזאת פעם

 

יעל מתבוננת בחצי ריכוז בעופר, ותוך כדי:

 

                                                            יעל

ומה עשית?

 

                                                            רמי

אמרתי לה שלא מתאים. ושתי דקות אחר כך

כבר מצאתי מישהי חדשה

 

                                                            יעל

איפה, בשבעה?

 

                                                            רמי

כן. הסתובבתי, ראיתי מישהי ראויה,

חיבקתי אותה, אמרתי משתתף בצערך

 

                        יעל

את הבת היתומה?

 

                        רמי

לא. איזו מישהי מהעבודה של אחד האחים

 

                                                            יעל

ואמרת לה ‘משתתף בצערך’. וזה עבד.

 

                                                            רמי

כן, את יודעת, כל אחד מחזיק איתו צער

 

                                                            יעל

תכל’ס

 

עופר ניגש אל רמי ויעל. הוא מחזיק במשענת הכיסא. הוא לא מדבר. מצפה שרמי יבין לבד. רמי מנסה להיות טיפה יותר חברותי.

 

                                                            רמי (לעופר)

אז תגיד, גבר... זה בטח קשה להיות יתום.

איך זה באמת?

 

                                                            עופר (לרמי)

יש לך עשר שניות לעוף מפה.

 

                                                            רמי

רגע...

 

                                                            עופר

אחת. שתיים. עשר

 

יעל תופסת את היד של רמי ומושכת אותו מהכיסא.

 

                                                            יעל (לעופר)

אני מתנצלת, לא ידעתי שהוא לא מכיר. סליחה

 

יעל ורמי יוצאים מהדלת. עופר מלווה אותם במבט ואז יוצא גם. מחוץ לדלת כמה אנשים מעשנים. רמי נינוח, והוא מלטף את ידה של יעל.

 

                                                            רמי

אל תתרגשי, יש גם כאלה טיפוסים,

אין מה לעשות.

 

                                                            יעל

תקשיב רמי, אתה בחור נחמד, באמת,

אבל זה נראה לי קצת חולני להיפגש

ככה בשבעה של אנשים.

 

                                                            רמי

את אמרת חולני?

 

                                                            יעל

כן…קצת

 

                                                            רמי

אז לא חייבים שבעה אם לא מתאים

לך. נלך למסעדה מכובדת

 

                        יעל

אני חושבת שלא. מצטערת

 

רמי לוחץ את ידה של יעל לחיצה חזקה ומלאכותית ומתרחק עד שהוא יוצא מהפריים. יעל משתהה כמה רגעים ואז נכנסת שוב אל הבית. היא ניגשת לעופר, שבדיוק מגלגל סיגריה

 

יעל (לעופר)

הי

 

עופר מביט בה בעוינות קלה

 

                                                            עופר

מה? שכחת משהו?

 

יעל מנסה להגיד משהו, עושה רושם שהיא כמעט אומרת ואז עוצרת את עצמה. היא נראית קצת מיואשת מהתקיעות המילולית שלה. עופר מביט בה, אפשר לראות משהו טיפה משועשע בעיניים שלו. יעל לוקחת נשימה חדה ונושפת החוצה באותה חדות. היא קצת מחייכת. עופר מגיב בקצת חיוך

 

                                                            יעל

תגיד, אני אוכל לבוא מחר? אתה לא

תגרש אותי?

 

                                                            עופר (ביובש)

אני מניח שאני לא אגרש אותך. אנחנו פתוחים עד

תשע וחצי

 

                                                            יעל

יופי! להביא משהו? אני ממש טובה

בפשטידות

 

                                                            עופר

וואלה. איזה?

 

                                                            יעל

ממ…פטריות ובצל…תרד ומוצרלה…חצילים

 

                                                            עופר

תרד ומוצרלה נשמע טוב

 

                                                            יעל

יופי. תרד ומוצרלה. סגור

 

                        עופר

ועוגת שמרים אם בא לך

 

                                                            יעל

עוגת שמרים...מה? שוקולד או חלבה?

 

עופר

פרג עדיף


                                                            יעל

פרג עדיף. אוקיי, פרג