יום שישי, 5 באוגוסט 2022

סדנת שבעת החושים - קצת ממה שנחווה

 

"בסופו של דבר, רק אותם מאורעות בחיי שבהם חדר הנצחי לתוך מה שהוא בן חלוף, ראויים שאספרם" (קרל גוסטב יונג)


אני מקדיש את הפוסט לסדנה המאוד-מיוחדת של אפרת מוסקוביץ' ושלי. סדנה בת יומיים ברחבי רמת הגולן, המשלבת כתיבה וחשיבה יצירתית, קולינריה מקומית, ניחוחות בשמים, אדמה ושמנים, על רקע נופים מעוררי השראה. 

במהלך הסדנה נלמד כיצד האופן שבו אנחנו מעצבים את הרגשות עבור הדמויות, מאפשר לנו לעצב גם את הרגשות שלנו.

הנה הצצה קטנה לתוכנית:

חמישי (22.9)

בחמישי בבוקר נתכנס למפגש היכרות על כוס קפה ותה צמחים, לצד מעמולים מופלאים תוצרת בית.

משם נמשיך למאפיית פטאייר בבוקעתא, שם נצפה באופה טופחת על הבצק, יוצרת שקעים וקימורים שיקבלו מגוון מליות לארוחת הבוקר שלנו.


מפגש כתיבה ראשון

את מפגש הכתיבה הראשון נערוך בבוסתן תפוחים הסמוך למבנה אבן עתיק ומיוחד. המפגש יכלול תרגילים בהתבוננות פנימית, שהיא הבסיס למודעות ולהבנת הנפש. המילים יחשפו בפנינו אלו פעולות הן ביטוי לעולם הפנימי של כל אחת ואחד מאתנו.


בצהריים נסעד את לבנו בביתה של הבשלנית נסיבה


התמקמות וקבלת חדרים בקיבוץ אלרום

 

מפגשים אישיים עם קוראת בקפה (שאינה נוטה לטעות)

מלאכ, קוראת בקפה שאינה נוטה לטעות, תקרא בקפה של כל אחד מאתנו, ותותיר אותנו עם תשובות, עם שאלות חדשות, ועם ספקות.

 

על זיכרון ודמיון - מפגש כתיבה בעקבות חוויית הקריאה בקפה.


זיכרון

הזיכרון הוא לב לבה של המערכת הרגשית שלנו. לא ניתן לבחון עוצמת רגש של דמות כלפי אדם, חפץ או מקום, מבלי לדעת מה אותו אדם, חפץ או מקום, מייצגים בזיכרון של הדמות. לכן, כשאנחנו ניגשים לאפיין את הדמויות בסיפור או בתסריט, חשוב שנכיר לעומק את המערכת הרגשית של כל דמות ודמות, על מנת לפשפש בה מאוחר יותר- כשננסה להבין מהן הכוונות והמטרות של הדמות, מהם המניעים הפנימיים שלה, מה היא רוצה, מה היא צריכה, ולמה היא רוצה את מה שהיא רוצה, ולמה עכשיו.

 

הדמיון – מתאר נוף הנפש

ככותבים, הדמיון מאפשר לנו לחוות חוויה רגשית על-ידי יצירתה. במפגש נעמוד על האופן שבו פועל הדמיון בעת כתיבה, ונגלה כיצד הדמיון מאפשר לנו להעניק ערך לתשוקות ולפנטזיות.

 

איך כותבים אהבה?

לעת ערב ניסע ליקב תל, שם תמתין לנו חוויה קולינרית, כמיטב מסורת יקבי הבוטיק בישראל: בעיקר יין, גבינות, לחמים ופירות. מפגש הכתיבה יתקיים במרתף היקב, והוא ילווה בטעימות יין, כמתבקש מכותרת המפגש.

במפגש תעלה בין היתר השאלה מדוע אנחנו מתקשים להגדיר מהי אהבה במובנה הרומנטי? רמז: הסיבה לכך היא שמשמעות ההגדרה משתנה מאדם לאדם. 

בדיוק כפי שהתאהבות היא החלטה מודעת עבור אדם אחד, ועבור אדם אחר זוהי בחירה לא מודעת. כך שמשמעות הביטוי 'אהבה רומנטית'- במידה ויש סיפור אהבה בתסריט (ובדרך כלל יש), מוכרחה להיות שונה מדמות לדמות.

 

לפני שנלך לישון: משימת כתיבה לילית.

 


שישי (23.9)

 

תרגילי מתיחות ונשימות בוקר ביער אודם.

 

ארוחת בוקר עשירה

 

מפגש כתיבה: קונפליקט מרכזי

כתיבה יצירתית לעולם באה במגע עם היבטים לא מודעים של הנפש. חתירה לקונפליקט פנימי, כמוה כחקירה מודעת, אשר בזכותה מתפתחת נקודת מבט חדשה. נקודת המבט החדשה תנסח עבורנו את העתיד האפשרי של הדמויות, ובאופן דומה תסייע לנו לכתוב את העתיד האפשרי שלנו. החלק השני של המפגש יוקדש למתן משובים על משימת הכתיבה

 

הקרנת סרט קצר ומפתיע באולם המיתולוגי של אולפני אלרום

 

סדנת כנאפה !

 

ארוחת צהריים בביתה של סאפא בכפר מסעדה

 

מפגש כתיבה מסכם בחוות הלבנדר בעין זיוון, למרגלות מבנה אבן צ'רקסי עתיק. במפגש נבחן את השפעותיהם של ניחוחות שונים ושל שמנים אתריים על האטמוספירה הפנימית שלנו. נכתוב את התחושות שנחווה, ונוביל אותן בחזרה אל הסיפור.  

מילות סיכום והרמת כוסית של לימונדת ג'ין ורודה.

 





יום שישי, 27 במאי 2022

נכון אדלר

 


היום לפני 85 שנה הלך לעולמו אדם מיוחד וחכם, בעל פילוסופיית חיים הומניסטית, נאורה ויפה. שמו היה אלפרד אדלר, ומעבר לכך שהוא היה יהודי, ורופא, הוא היה אבי הפסיכולוגיה האינדיבידואלית (ממנה צמחו, בין השאר, הפסיכולוגיה החיובית והפסיכולוגיה ההומניסטית).

התיאוריות של אדלר הן בית ספר מעולה גם לתסריטאות ובעיקר לחיים, ולמי מכם שנחשפים לשמו לראשונה כעת, אני יותר מאשר ממליץ לקרוא מהמעט שתורגם לעברית ("משמעות חיינו", "הכרת אדם") ובנוסף את שכתבו ממשיכי דרכו ותלמידיו בארץ ובחו"ל (נגישים ובעברית: "לקפוץ למים" המעולה של אנאבלה שקד, "לומדים זוגיות" של זיוית אברמסון).

מה שאני בעיקר לקחתי ממשנתו של אדלר זה שעבודה פנימית היא המפתח לנטרול איומים פוטנציאליים מבחוץ - היות שהאיומים נעלמים ברגע שבו אתה מבין שכלום מבחוץ לא באמת מהווה עבורך איום. או אז, חוויית האיום החיצוני מתגמדת לכדי חשש שהוא טבעי - כזה שניתן להתמודד אתו בצורה בריאה.

זה נכון גם בהיבט המקצועי: כשפועלים מתוך שאיפה למצוינות, ההתגברות על מכשולים פנימיים היא ההישג האמיתי, והישג זה הנו מקור לצמיחה ולהתפתחות.

באופן שאינו מפתיע, משנתו של אדלר רלוונטית מאוד לתקופתנו. תקופה שאדלר לא "זכה" להכיר – תקופה מוזרה ומורכבת של שפע חומרי לצד נסיגה אינטלקטואלית, של קפיטליזם מעוות שיצא משליטה, של מרדף הדוניסטי אחר הבלתי מושג, של הכרה בזיוף כביטוי אותנטי. תקופה שבה דעיכת הסולידריות בחברה הישראלית הפכה מוחשית כל כך.

כמי שפועלים בענף תחרותי ורווי אכזבות, תסריטאיות ותסריטאים צריכים לאמץ גישה בריאה שתאפשר התמדה עיקשת במלאכה – להמשיך קדימה ולא לוותר, ובטח שלא להיכנע. גישה שתעודד ותניע אותנו ללמוד עוד ועוד, ולהשתפר כל הזמן, וגם תסייע לנו לזכור שגם אם לא עברנו קרן, או שלא קנו את הסדרה שלנו, זה לא אומר ששוב נכשלנו, או שאנחנו כישלונות – זה אומר שעדיין לא הצלחנו (זה אדלר, אגב). אין מה לעשות, אופטימיות היא עבודה קשה (כמעט כמו תסריטאות), וההישג האיכותי תלוי אך ורק בנו, בכישרון שלנו ובמידת המחויבות שלנו. 


*מקור איור: ויקיפדיה

יום שישי, 20 במאי 2022

גבעתיים בלוז - סדרה בפיתוח

 


דפדפת, עט, כוס יין, ושעתיים של ערב שבו אתה עם עצמך, משעשע את עצמך: עובד על סדרה קומית, בידיעה שהיא תראה מסך כשיתקיימו שני תנאים: הכתיבה תסתיים לפני שתקציב היין ייגמר, ויימצא גוף שידור שלא מפחד מחוש ההומור שלי.

עד שזה יקרה, חשבתי שיהיה נחמד לשתף בתהליך אנשים שלא פוחדים מחוש ההומור שלי. זה גם יעזור לי לשמור על אדרנלין ועל כתיבה נינוחה בשעות הפנאי.

 קצת רקע: בלי פייסבוק, בלי תמונות בטינדר, ועם טעם איום ונורא בגברים (ספוילר: הטעם ישתפר בסוף הסצנה), יעל (33) מחליטה להתאמץ קצת יותר. היא בתקופה לא פשוטה והיא רוצה מישהו שיצחיק אותה (בעיניה זה לא פחות חשוב מסקס), והיא נזכרת שוב ושוב במילותיה האחרונות של סבתא לאה, שאמרה ש"רווקה בתל אביב אחרי גיל 29 זה כמו ג'יפ שמתחפר. או שתמצאי מישהו, או שתברחי מהעיר". כשלאה סיימה לומר את אשר על לבה, היא נעצה בנכדתה מבט עז - כמו כדי לוודא שהפנימה, ואז כיבתה בעצבנות את הסיגריה, נשענה לאחור, ועצמה את עיניה בפעם האחרונה בגלגול הזה. יעל פירשה את מילותיה של סבתה כמעין צוואה לא כתובה, אז היא עזבה את תל-אביב ועברה לגור בגבעתיים.

את רמי (45) היא הכירה באפליקציה הנ"ל. הוא נראה טוב בעיניה ממרבית הגברים שם, שחלקם צילמו עצמם עם משקפי שמש כהים ושפתיים משורבבות, חלקם עם תמונות של לפני ואחרי מנת יתר של בוטוקס, חלקם הצטלמו כשהם חובקים תינוק / משקולות בחדר הכושר / עם המשפחה בפיקניק (אבל עם הכיתוב: בזוגיות מאפשרת/פתוחה/מקדמת). היו כמובן גם את אלה שנדמה שהשקיעו בסדנת סטוריטלינג, אך טוב היה אם היו משקיעים מעט יותר בסאבטקסט, כמו גם בחריזה ("גוסטינג זה קארמה, כפרה"), או לחילופין במודעות עצמית ("1.75 של כריזמה"), או במתמטיקה ("הפעמיים שהתגרשתי הם בגדר מעידה חד פעמית"). להבדיל מהם, רמי הצחיק אותה, כשכתב "הלב מחפש חניה". בדיעבד, המשפט הזה אמור היה לשמש לה כתמרור אזהרה.

חוץ. רחוב כלנית, גבעתיים – לילה

על רקע שורת בניינים ברחוב שקט, נשמע קולה של יעל, ולאחר מכן קולו של רמי (45)

 

                                                            יעל (אוף סקרין)

                                    היי...אין פה שום בית קפה. אתה בטוח שזאת הכתובת?

 

רמי (אוף סקרין)

את רואה את השלט?

 

יעל נכנסת לפריים מצד שמאל, מסתובבת במקום כשפניה אל רחבת הכניסה לבניין כלנית 5. על דלת הזכוכית הזהובה תלויה מודעת אבל בניסוח סטנדרטי. המנוח: אפרים ינובר.

 

                                                            יעל

אני לא רואה שום שלט. יש פה רק מודעת אבל.

                                                            רמי (אוף סקרין)

כן-כן, זה השלט. תיכנסי פנימה.

 

                          יעל

אתה לא מעדיף...  


  רמי (אוף סקרין)

תיכנסי. תזהי אותי לפי החיוך

צליל ניתוק. פאוזה. יעל לוקחת נשימה לבטן. צליל של מעלית נפתחת

מעבר אל: דירת אפרים ינובר

הדירה עמוסה אנשים. השולחנות עמוסים פחמימות זולות. חולצה מכופתרת, מאוד מגוהצת (כאילו גוהצה פעמיים), מתכסה בפירורים של שומן טראנס. אנחנו מתרחקים ממנה כשבמקביל יעל מתקרבת. רמי מנקה את הפירורים שעל החולצה עם כף היד, ומושיט אותה לפנים ללחיצה. יעל, רואים עליה שהיא נחרדת. רמי השמין.

 

                                                            רמי (ליעל)

                                    אמרתי לך שתזהי אותי לפי החיוך

 

אישה כבת 60, נראית עצובה נורא, משוחחת בטלפון הנייד, חולפת על פניהם. עוד שמונה אנשים נכנסים לדירה. אנחנו מתקרבים לרמי וגם קצת ליעל, עד שפניהם במרכז המסך.

יעל נראית כמי שמנסה לעבד את הסיטואציה. היא פוזלת לרגע לעבר דלת הכניסה. מבטה אומר משהו כמו – הנה נתיב הימלטות, והנה אני לוקחת אותו. אבל במקום, היא קופאת במקום. היא מסיטה מבטה חזרה אל רמי, שמתיישב על כיסא מפלסטיק.

 

יעל (לרמי)

מה? אתה תמיד קובע  דייטים אצל אנשים

באבל?

 

                                                            רמי

אה...לפעמים, רק בחודשים שחונים

 

                                                            יעל

אבל אתה קואוצ’ר, אתה אמור להבין

בלעשות כסף. או לפחות בלהסביר

לאנשים איך... טוב, תשמע, אני (נקטעת)

 

                                                            רמי (קוטע)

את ידעת שתשעים אחוז ממפיקי החתונות

בישראל גרושים?

 

                                                            יעל

וואלה

 

רמי קם מהכיסא

 

                                                            רמי (ליעל)

משהו לשתות? מה את שותה? חם או קר?

 

                                                            יעל

לא משנה. חם

 

רמי ניגש אל עופר (30), שיושב בפינת הסלון ומעלעל באיטיות באלבום תמונות משפחתי. הוא נראה טוב, עופר. ורואים עליו את הכאב.

 

                                                            רמי

שלא תדעו עוד צער

 

                                                            עופר

עד הפעם הבאה

 

                                                            רמי

מה זאת אומרת?

 

                                                            עופר

מה זה ‘לא נדע’? ועוד איך נדע. כולנו נדע

 

                                                            רמי

אה...אוקיי. משתתף בצערכם, באמת.

תגיד, בא לך להכין לנו משהו לשתות?

משהו חם?

 

עופר מכווץ מצחו בהטיה, כמו אומר: לא. לא הגיוני ששמעתי עכשיו את מה ששמעתי

 

                                                            עופר

זה הגשה עצמית, אתה מוזמן להכין לעצמך. למזוג.

מי אתה, אגב?

 

                                                            רמי

אה, נעים מאוד

 

רמי שולף כרטיס ביקור, ומניח אותו במרכז אלבום התמונות. 

 

                                                            רמי

רמי מלכה, מאסטר של קואוצ’ינג…

תתקשר אחרי השבעה, תביא גם את האחים.

תשאל, אולי גם האימא תרצה להגיע

 

עופר מחוץ לפריים כשרמי מסתובב, מתרחק מהשולחן, והולך אל פינת הקפה שבמטבח. הוא מכין פעמיים נס, שניים סוכר. מערבב וחוזר אל יעל, שמתיישבת גם היא על כיסא מפלסטיק. היא לוגמת לגימה הגונה מהקפה הרותח. רמי מתיישב

 

                                                            יעל

תגיד...מה קורה כשאתה בא לדייט

והבחורה לא מוצאת חן בעיניך?

אתה משאיר אותה בשבעה והולך?

 

                                                            רמי

לא, מה פתאום הולך. היום לכולם יש פייסבוק,

רואים תמונות קודם, ככה אין פאלטות

 

                        יעל

אבל לי אין פייסבוק, ובכל זאת נפגשת איתי.

                                   

רמי

הייתה לי הרגשה

 

יעל

הייתה לך הרגשה. אתה לא באמת בררן, אה רמי?

 

                        רמי

ת'שמעי, אף אחת לא מושלמת, אין מאה אחוז.

 

יעל פוזלת לעבר עופר.

                                               

רמי      

אבל לפעמים יש כאלה ששמות רק תמונות

ישנות. הייתה לי אחת כזאת פעם

 

יעל מתבוננת בחצי ריכוז בעופר, ותוך כדי:

 

                                                            יעל

ומה עשית?

 

                                                            רמי

אמרתי לה שלא מתאים. ושתי דקות אחר כך

כבר מצאתי מישהי חדשה

 

                                                            יעל

איפה, בשבעה?

 

                                                            רמי

כן. הסתובבתי, ראיתי מישהי ראויה,

חיבקתי אותה, אמרתי משתתף בצערך

 

                        יעל

את הבת היתומה?

 

                        רמי

לא. איזו מישהי מהעבודה של אחד האחים

 

                                                            יעל

ואמרת לה ‘משתתף בצערך’. וזה עבד.

 

                                                            רמי

כן, את יודעת, כל אחד מחזיק איתו צער

 

                                                            יעל

תכל’ס

 

עופר ניגש אל רמי ויעל. הוא מחזיק במשענת הכיסא. הוא לא מדבר. מצפה שרמי יבין לבד. רמי מנסה להיות טיפה יותר חברותי.

 

                                                            רמי (לעופר)

אז תגיד, גבר... זה בטח קשה להיות יתום.

איך זה באמת?

 

                                                            עופר (לרמי)

יש לך עשר שניות לעוף מפה.

 

                                                            רמי

רגע...

 

                                                            עופר

אחת. שתיים. עשר

 

יעל תופסת את היד של רמי ומושכת אותו מהכיסא.

 

                                                            יעל (לעופר)

אני מתנצלת, לא ידעתי שהוא לא מכיר. סליחה

 

יעל ורמי יוצאים מהדלת. עופר מלווה אותם במבט ואז יוצא גם. מחוץ לדלת כמה אנשים מעשנים. רמי נינוח, והוא מלטף את ידה של יעל.

 

                                                            רמי

אל תתרגשי, יש גם כאלה טיפוסים,

אין מה לעשות.

 

                                                            יעל

תקשיב רמי, אתה בחור נחמד, באמת,

אבל זה נראה לי קצת חולני להיפגש

ככה בשבעה של אנשים.

 

                                                            רמי

את אמרת חולני?

 

                                                            יעל

כן…קצת

 

                                                            רמי

אז לא חייבים שבעה אם לא מתאים

לך. נלך למסעדה מכובדת

 

                        יעל

אני חושבת שלא. מצטערת

 

רמי לוחץ את ידה של יעל לחיצה חזקה ומלאכותית ומתרחק עד שהוא יוצא מהפריים. יעל משתהה כמה רגעים ואז נכנסת שוב אל הבית. היא ניגשת לעופר, שבדיוק מגלגל סיגריה

 

יעל (לעופר)

הי

 

עופר מביט בה בעוינות קלה

 

                                                            עופר

מה? שכחת משהו?

 

יעל מנסה להגיד משהו, עושה רושם שהיא כמעט אומרת ואז עוצרת את עצמה. היא נראית קצת מיואשת מהתקיעות המילולית שלה. עופר מביט בה, אפשר לראות משהו טיפה משועשע בעיניים שלו. יעל לוקחת נשימה חדה ונושפת החוצה באותה החדות. היא קצת מחייכת. עופר מגיב גם הוא בקצת חיוך

 

                                                            יעל

תגיד, אני אוכל לבוא מחר? אתה לא

תגרש אותי?

 

                                                            עופר (ביובש)

אני מניח שאני לא אגרש אותך. אנחנו פתוחים עד

תשע וחצי

 

                                                            יעל

יופי! להביא משהו? אני ממש טובה

בפשטידות

 

                                                            עופר

וואלה. איזה?

 

                                                            יעל

ממ…פטריות ובצל…תרד ומוצרלה…חצילים

 

                                                            עופר

תרד ומוצרלה נשמע טוב

 

                                                            יעל

יופי. תרד ומוצרלה. סגור

 

                        עופר

ועוגת שמרים אם בא לך

 

                                                            יעל

עוגת שמרים...מה? שוקולד או חלבה?

 

עופר

פרג עדיף


                                                            יעל

פרג עדיף. אוקיי, אז פרג