גבעתיים בלוז - ההמשך

 

"גבעתיים בלוז" היא חומוסיה שכונתית בגבעתיים, בה גיבורי הסדרה נפגשים בקביעות. המשותף להם, מלבד חיבה יתרה לחומוס, הוא השלב המפוכח הזה בחיים שבו הם נמצאים: קצת אחרי שהמציאות מתנגשת עם החלומות.

עופר אגמי, בחור רגיש ובעל קסם אישי רב, אך גם תחמן ואגואיסט, הוא הדומיננטי מביניהם. הוא בן 42 ועדיין רווק, ולא מכבר חזר לגור עם הוריו, ולא - הוא לא מרגיש רע עם זה. להפך: טוב לו, והוא לא מתכוון לעזוב בקרוב. אם כבר, הוא אומר, שהם יעזבו ("לא הגיע הזמן שתעברו לדיור מוגן? אתם כבר מבוגרים").

עופר עובד כמדריך במוזיאון להיסטוריה של גבעתיים, והוא יפוטר במהלך העונה הראשונה של הסדרה, לאחר שייתפס מוכר מוצגים למבקרים. בגדול, עופר לא מסוגל לקבל מרות ולא מוכן להשלים עם הנורמות החברתיות, אותן הוא מגדיר כ"אוסף של עקרונות מוסר פיקטיביים". למזלו, הוא תמיד מצליח לאסוף סביבו אנשים שילכו אחריו בעיניים עצומות. כשהוא מסתבך, לרוב הם יהיו אלו שישלמו את המחיר. ספוילר: העונה השנייה תעמוד בסימן התמודדותו של עופר לראשות עיריית גבעתיים (אך על כך בהמשך).

יעל שלו (תכף בת 33) היא שפית מחוננת, ודמותה מובילה את הסדרה. החלום שלה הוא לפתוח מסעדה איטלקית טבעונית יום אחד, ויום אחד זה באמת יקרה. עד אז, היא מנהלת ביד רמה את "גבעתיים בלוז". ככל שתתקדם העונה אנחנו נחווה את יעל יותר ויותר מחוץ למסגרת שעות העבודה, ובין היתר נבין מדוע היא נמשכת לגברים עלובים, או מבוגרים מדי, או מפוקפקים - כמו עופר למשל.

"יעלי, יפה שלי. אישה...אישה צריכה גבר שיטרוף אותה במיטה כשהיא בריאה, וינגב לה את התחת כשהיא חולה. ועופר, הוא לא..."

"סבתא, די, נו, עזבי אותי, באמת. היום זה לא עובד ככה"

"מה לא עובד?"

"זה לא קורה"

"אז תעשי שזה יקרה, יעלי, את צריכה להאמין. את צריכה להאמין בעצמך כדי שיהיה לך כוח להתאמץ ולא להתפשר"

"אני לא מתפשרת, אני..."

"בנאדם שלובש חולצה שכתוב עליה "אנוכיות היא נוחיות"

"טוב, זה באמת היה קצת..."

"ואת ממשיכה לצאת איתו, ועוד מצפה ממני לפגוש..."

"זה היה דווקא חמוד, שהוא אמר שהוא מבקש לראות את האישה שגידלה אותי"

"די! די! נו באמת! תפסיקי להעניש אותי עם הלוזרים האלה, שאת... די!"

"סבתא, אני לא אוהבת את המילה הזאת 'לוזרים'. 'לוזרים', 'ווינרים', זה לא מושגים שאני..."

"תראי את היהודים"

"מה?"

"האמונה של היהודים. אמונה פנימית. תלמדי קצת"

"סבתא.."

"איך זה שאלוהים הוא של העם היהודי, אם את כל הזהב והיהלומים הוא נתן לשחורים באפריקה?

"סבתא, אני זזה הביתה"

"אבל היהודים תמיד האמינו שאלוהים הוא שלהם. ותראי היום - איפה הם האפריקאים היום, ואיפה אנחנו!"

הרבה בזכות יעל, גבעתיים בלוז היא החומוסיה הכי טובה בגבעתיים, והמרוויח העיקרי מכך הוא הבעלים דויד בובאידה (לימים דיוויד בריגר), איש חיי לילה, אשר בגיל 55 עבר לחיות בניו-יורק ("אבל כבר לא דופק באף כמו פעם") והוא מנסה לשלוט על "גבעתיים בלוז" בשלט רחוק. הוא אמנם מורגש יותר מכפי שנחוץ, אבל הכל טוב - לקראת סוף העונה הראשונה הוא יפסיד את כל כספו בהימורים, ויפשוט רגל.

*לפוסט הקודם אודות גבעתיים בלוז: הקליקו כאן