1 הכיבוש
השחית
2 דת ומדינה = דרעי ונתניהו
3 אין חוקה - אין חוק
4 אנחנו מאמינים באבולוציה, אבל לא מבינים את המשמעות של קו-אבולוציה. זו אחת הסיבות לכך שאנחנו לא לומדים מטעויות, ולא יודעים לזהות תהליכים.
5 לא צריך דמיון מפותח בשביל להבין שאת בתי
הכלא של השמאלנים ומתנגדי ההפיכה יקימו ארגוני הפשע. זה לא רק אבסורד ומשפיל - זה
טראגי. אנחנו לא רוצים שזה יקרה. חייבים לחזק את שופטי בג"צ המאוימים
והמוחלשים - זה עכשיו או לעולם לא!
"אמנות שאינה מרפאת, אינה אמנות"
אלחנדרו חודורובסקי, "ריקוד המציאות".
ה'הלחם' שעשיתי
בין תסריט לבין ריטריט הוא אך מתבקש – גם מהשלמות המילולית, ובעיקר משום שהוא
ממחיש את הקרבה בין המהויות של כתיבה תסריטאית ושל ריטריט (טיפול עצמי חוזר).
למעשה, הוא משקף מהות משותפת אחת, שהיא טבעית והרמונית.
טיפול עצמי איכותי
הוא לעולם שהייה במרחב הפגיעות, וכך גם תסריט הנכתב מתוך רגש מובע, שהנו מניע
אמנותי טהור.
וכפי שהתמדה בכתיבה
מקדמת מיומנות מקצועית והבנה עמוקה של עצמנו, כך גם מסגרת של התבוננות פנימית אינטימית.
התסריטריט משלב
תרגילי כתיבה מקוריים, תרגילי מתיחות ונשימה, ושיחה קבוצתית מעודדת. הוא לא מיועד
רק לתסריטאים, והוא מאפשר לכל אדם מפגש עם עצמו.
ביחד וגם לחוד
נתבונן, נבחן, נעמיק, נחווה, ונלמד כיצד התבוננות בבחירות של הדמויות שאנחנו
בוראים, תעלה את רמת המודעות העצמית שלנו ותוביל אותנו להתבוננות פנימית.
מוזמנות
ומוזמנים למפגשים הקרובים. היכנסו לדף הפייסבוק ולאתר shirams.com
תסריטריט פתיחה חגיגי:
יום שישי, ה-28 ביולי, בין 7:30 ל-10:30.
מהות
*שינוי פנימי הוא המהות של הסיפור הקולנועי.
*הדמות הראשית בסיפור לעולם נמצאת בהוויה
של הימנעות – בכניעה לפחד העמוק, שעומקו כעומק הקונפליקט הקיומי הלא פתור שלה.
*כאשר הדמות הופכת מודעת לפחד העמוק
שלה, הלא מודע שלה מתחיל להשתוקק לשינוי
*הכרעה בקונפליקט הקיומי בהכרח מהווה הזדמנות
למהפכה אישית (חיובית או שלילית).
*להכיר את הדמות בסיפור שלנו ולהבין
אותה – אלו שני דברים שונים.
*האופי של הדמות הוא כמו מגנט המושך את
האירועים החיצוניים
*דמות חסומה היא זו אשר חוסמת את עצמה
*אנחנו, הכותבים את הדמות, לעולם נהיה
פחות אמיצים ממנה. לטוב או לרע, ההתנהגות של הדמות מהווה את הפורקן האפשרי שלנו
זהות
*הרבה אנשים רוצים להשתנות, אבל רבים
מהם ככל הנראה לא מכירים את הדרכים לעבור שינוי. הבנת המהות של הכתיבה התסריטאית עשויה
להתוות דרך אפשרית בתהליך
*כתיבה תסריטאית הופכת את ההתבוננות
הפנימית לאמצעי ריפוי מעשי.
*לא נוכל להגשים את עצמנו ככותבים, מבלי
לחוות התבוננות עצמית אינטימית.
*תסריטאים שהם אמנים בנפשם, ישמחו בסיום
העבודה על התסריט וירגישו כמי שסיימו לכתוב יצירה אמנותית. תסריטאים שאינם כאלה,
עשויים להרגיש כמי שלא יצרו דבר.
בתמונה – לוקיישן שעושה חשק לכתוב לו
סרט (קפה החלוצים, ראש פינה)
