עבור המתמחים באמנות הכתיבה: שאלות שחשוב שתשאלו את הדמויות

 

יש הבדל בין להבין דמות לבין להכיר אותה. כפי שאת עצמנו אנחנו לא מבינים במידה מלאה, למרות שאנחנו מכירים את עצמנו היכרות לא רעה בכלל. ייתכן שלעולם לא נבין את עצמנו במידה מלאה, אבל ככל שנפנה שאלות אישיות המכוונות אל המניעים הלא מודעים שלנו, נגלה יותר על עצמנו. אני לא בעמדה להמליץ על זה לכל אחד, אני כן מעודד את מי שמתמחה באמנות הכתיבה להפנות את השאלות הללו לדמויות ולבקש מהן שיענו, או (במידה וקשה לדמיין) לענות בשמן. אז הנה: שבע שאלות שחשוב שתשאלו כל אחת מהדמויות: 

*איך היא רוקדת עם עצמה כשהיא לבד?

*איזה פרצופים היא עושה מול המראה?

*חמישה דברים שאיש לא יודע אודותיה?

*אילו דברים היה עדיף שהיא לא הייתה לומדת?

*במה היא הכי גאה בעצמה?

*לאיזה מהעקרונות שלה היא הכי נאמנה?

*איזה מהחלומות שלה היא הגשימה?

בהצלחה!

אם הדמויות עדיין לא מעוצבות במידה מספקת, הפיחו בהן חיים (לחצו כאן)

תחקיר על הדמוקרטיה

עצוב שהחטופים שילמו את מחיר הסיסמה "יחד ננצח". עכשיו כבר אין יותר "יחד ננצח". התחמושת הרגשית אזלה, ובזה האמריקנים לא יכולים לסייע. מה עושים? "מלחמת לבנון השלישית", ורק אחריה אולי הוא ישיב על שאלות. כי במלחמה אין זמן לפוליטיקה. עובדה: אפילו בערוץ הטלוויזיה שהוקם עבורו - מטעמים לא פוליטיים, כמובן - אומרים שבמלחמה זה לא הזמן.

למה יש זמן? להזיות. הזיות דתיות על העולם הבא, על יישוב עזה, על טרנספר לערבים. ולכל מיני דיבורים על תחקיר.

התחקיר שיסתיים אחרי שיסתיים המשפט. שיסתיים אחרי הבחירות. שיסתיימו אחרי הדמוקרטיה.

אם כל בעלי התפקידים הבכירים עדיין מפחדים מהבכיר שמפחד לקחת אחריות, אולי צריך תחקיר על הדמוקרטיה.