יום שני, 20 באפריל 2020

שלושה שירים לפני שהעצב (ועוד אחד על בדיעבד)


*

בא הערב, בא העצב
גון אפרפר בשמי שנים חסרות
אור פנס הרחוב מתפזר
על השביל הלא נכון

מה הטעם בסימני דרך
הדרכים לכאן חסומות
שערי חומותיי ננעלו
חומותיי הבקועות


*

האביר השחור על הסוס הפחדן
זורע מחשבות בשדה חרוש סבל
חוזר על צעדיו מבלי להותיר עקבות
לוחש לעצמו: זהו מעשה חסד

בשריון קשקשים הוא חסין עכבות
לבו הנחלש ספוג מרקחת פלא
האביר השחור מטפח תקוות
חש כמי שדוהר על גבו של חד קרן

אך הסוס הפחדן נמשך ללהבות
והוא דוהר אל תוך האש כאחוז פרא
ללא כל חשש וללא חרטות
האביר השחור הופך לאבן


*

את חסרה לי
בתקופות שונות
לפני שהכרנו
לפני שלמדתי להיות
פרא מרוסן
לפני שלמדתי
איפוק מהו

הייתי חוזר איתך
בספירה לאחור
לתחילת האלף
ואולי אז ניצל

הייתי חוזר לשם איתך
כי יותר מכל
את חסרה לי עכשיו

*

השיר שהיה שלנו
כשהייתי
כלומר
כשלא הייתי ער בהרדמה מלאה
השיר הזה
לא עומד במבחן הזמן

מאידך
כל שיר הוא פרי בדידות
וכל בדידות היא הד של שיר
כך שאולי


אין תגובות:

פרסום תגובה