הזמנה להתבוננות

 

לפני בדיוק חמישים שנה, פרסם הפסיכולוג אריך פרום (בספרו "בעלנות או מימוש עצמי") נבואה שקשה להתעלם ממנה בימים אלו: פרום חזה שתאוות בצע לא מרוסנת עשויה להוביל אותנו בעוד כחמישים שנה לנקודת אל-חזור, ממש כמו שנדמה שקורה עכשיו, אצלנו, במזרח התיכון: ההתלקחות מול איראן עלולה להתפשט ולהוביל למלחמת עולם שתשמיד את החיים על פני כדור הארץ.

פרום תיאר אז כיצד החברה האנושית הולכת ומתנקה מאידיאולוגיות, מתנתקת מערכים, ומשתעבדת לצריכת יתר ולרכושנות. בזמן פרסום הספר, אי שם בשנות ה-70, עוד היה אפשר לבקר את פרום על כך שהוא חוזה שחורות. אך במבט עכשווי, אנחנו לא צריכים להיות בעלי דמיון מפותח בשביל להכיר בכך שפרום צדק במאה אחוז. אנחנו רואים את המרדף אחרי ה"עוד", את השחיקה של המשאבים ואת הרעש הבלתי פוסק של הצריכה. אנחנו חשים על בשרנו את ההתבהמות החברתית, את השחיתות השלטונית, את הבוז לחוק, את הזילות בערך חיי אדם. מספיק להסתכל על המנהיגים שלנו בשביל להאמין שתאוות הבצע היא חזות הכל.

אבל פרום גם האמין ביכולת של האדם להשתנות. הוא האמין שהאדם אינו רק תוצר של נסיבות, אלא בעל יכולת להשתנות ולהכריע בין חיים ומוות. וכשמסתכלים על הטבע האנושי בכללותו, מעודד לראות שלא רק תאוות בצע וטמטום מניעים את העולם.

בכל זאת, קו-אבולוציה היא כוח של הטבע. לא רק בבחינת האבולוציה של מאזן הכוחות. היכולת של מינים שונים לצמוח יחד, להסתגל ולייצר מערכות יחסים שמזינות זו את זו, היא אולי התשובה שלנו לתאוות בצע. אנחנו עוד יכולים לבחור לצמוח יחד, ולא אחד על חשבון השני.