הדגש בסדנאות הוא על לימוד אינטרוספקטיבי. התרגיל הוא טעימה מזה, והוא עשוי לשמש גם את מי שלא מתכוונים ללמוד תסריטאות (כאמור בכותרת - לא לתסריטאים בלבד).
התרגיל נקרא "סיפורי בדים" והוא אחד התרגילים האהובים עלי, ובו הדמות שלנו הפכה באחת למכונת כביסה רגישה ומשוכללת - כזו שלא רק שולטת על עוצמת הסחיטה, על עוצמת סיבוב התוף, על מידת המים הנחוצה ועל כמות אבקת הכביסה, אלא גם מאפשרת לעצמה לכבס רגשות, להלבין תחושות, וכמובן לרכך אותן.
לפני שהיא מפעילה את עצמה היא משתהה בהתאם לצורך. היא יכולה לשים לעצמה מוזיקה ברקע, אם בא לה. היא יכולה להחליט שהיא מפסיקה לכבס.
זו יכולה להיות מכונת כביסה במכבסה לשירות עצמי,
מכונת כביסה ביתית, מכונת כביסה בקיבוץ, או בבית מלון, היא יכולה להיות מכונת
כביסה נודדת ("כרונולוגיה של מכונת כביסה", רעיון נחמד לסרט)
את התרגיל יש לפתור בתנאי רוגע - לבד וכששקט. רצוי לקרוא פעמיים לפני שמתחילים
משימות:
1. היכנסו לדמות (מומלץ לעצום עיניים). אתם מרגישים את הבגדים שנערמים בתוך התוף. נסו לחשוב למי שייך כל בגד, ואילו
זיכרונות ורגשות כל בגד ובגד מעלה?
2. עצמו עיניים שוב. נסו
לחוש את מגע הבד. מהו סוג הבד? איזו תחושה מותיר בכם הבגד? מהו הניחוח שלו?
3. איזו מוזיקה נשמעת
ברקע? האם המוזיקה משתנה במהלך הכיבוס? אם כן, מדוע?
*כתבו את התשובות על
גבי עמוד (בין 300 ל-500 מילה)
בהצלחה
לתרגילים נוספים לחצו כאן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה