שנבטח בעצמנו ובשיקול דעתנו
שנדע להבחין בין טוב לרע, ובין אמיתי לכוזב
שנחשוב על צרכיו של האחר ועל טובת הכלל -
מתוך אנושיות, ומעצם הבנת החיים
שנמצא משמעות עמוקה בחיינו
שנתיידד עם תחושת הבדידות
שנדע להבחין בין דת לבין אמונה,
בין חומר לרוח,
ושנזכה להבין כי אין חומר בלי רוח.
שנרגיש כאורחים בעולם הזה, כאורחיו של הטבע –
ולא ככובשיו.
שנחיה מתוך מחויבות עמוקה לחיים
שניקח אחריות על חיינו
שנתבגר
שנדע איך לחיות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה