1. סיפור
עוסק בצרכים רגשיים של דמויות
כל סיפור. גם
סיפור מלחמה
2. חשוב
להיות אנושיים כלפי הדמויות ולחוש הזדהות עמן
חוסר חמלה
כלפי דמות מעיד בעיקר על היכרות לא מעמיקה עם הביוגרפיה שלה.
3. האירוע
המחולל יכול להיות פנימי, לא רק חיצוני
ולפעמים הוא
מתרחש עוד לפני שהסרט התחיל
4. שאלה
שצריכה להישאל: האם מה שהדמות רוצה הוא גם מה שהדמות צריכה?
שאלה שאנחנו
צריכים לשאול את עצמנו על עצמנו (לפחות פעם אחת ביום)
5. כמו גם
השאלה: האם מה שהדמות רוצה הוא למעשה המכשול?
אגב, מה
שהדמות צריכה הוא לעולם לא המכשול, ולא בכדי.
6. לזכור
שבני אדם מסוגלים להכל
אבל צריכה
להיות להם סיבה מנומקת
7. להיות
כנים כלפי היצירה וכלפי עצמנו זה בדיוק אותו הדבר
תהיו כנים
8. אין נושא
שהוא טאבו – יש נושא שלא מטופל לעומק
תהיו אמיצים
9. להיזהר
מצנזורה עצמית, מסירוס עצמי – מקורם בפחד מפני דחייה.
הווה אומר: להתעלם
מקולות דמיוניים שמפריעים לנו להיות נאמנים לעצמנו.
10. המציאות
לא עולה על כל דמיון – המציאות היא פרי הדמיון
ובתסריט, כמו
בחיים: מה שצריך לקרות יקרה - כל עוד לא נעזור לו לא לקרות.
לאתר הסדנאות של מהראש למסך: shirams.com
בתמונה: פוסטר
הסרט "אדפטיישן" (2002)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה