בתמונה : תמה שמרמזת על הקונפליקט (מתוך הסרט "כמה טוב להיות פרח קיר")
התרשים המצורף פה הוא
לא נוסחה. הוא נועד לסייע לתסריטאיות ותסריטאים לבחון את איכויות הסיפור שלהם.
לדעת אם הסיפור שהם מספרים מסופר נכון. לדעת אם באופן לא מודע הסיפור האמיתי של
הדמות חמק מהעלילה.
סצנות A הן הלב של הסיפור: מופיעים בהן המכשולים הפנימיים של הדמות.
האירוע המחולל (התמודדות ראשונית עם פחדים עמוקים, שבעקבות האירוע המחולל הפכו
למודעים), והסיקוונס החשוב ביותר בסרט או בסדרה - סיקוונס הקונפליקט המרכזי.
זה לא משנה
אם זהו תסריט קצר, סרט עלילתי באורך מלא, או עונה של סדרת טלוויזיה – אלו הם העוגנים הדרמטיים,
וככאלה, הם יופיעו בכל מסמך – בפרמיס/לוג-ליין, בסינופסיס הקצר ובסינופסיס המורחב,
וכמובן בתסריט עצמו.
סיקוונס הקונפליקט
מורכב מרצף של שלושה אירועים:
*הרגע שבו הדמות מבינה שהיא עומדת בפני
קונפליקט גורלי (מחוסר מודעות למודעות) והתלבטות בין מה עומד מול מה (לרוב: חוסר
כנות מול כנות פנימית)
*הכרעה מוסרית בסיטואציה קיצונית,
או במילים אחרות: מאבק פנימי בין כניעה לפחדים לבין סיפוק צורך אותנטי
*גילוי עצמי (שהוא
גם התמה של התסריט).
ההכרעה של הקונפליקט
חושפת בפנינו את האופי האמיתי של הדמות, וחשוב לא פחות - היא חושפת בפני הדמות את
האופי האמיתי שלה. למה זה חשוב? כיוון שהרבה פעמים קונפליקט הוא משבר זהות שמעצב
זהות. לפעמים הוא עלול להוביל לערעור זהות או לאבדן זהות עצמית.
חשוב לומר שהזהות עלולה להתערער גם ללא
קונפליקט. למעשה, זהות עומדת כל הזמן בפני מבחן, היות שהיא תחושת אופי (תחושה
שלנו לגבי האופי שלנו). כמו כל תחושה, גם הזהות מורכבת ממחשבות, רגשות ופעולות,
אלא שהזהות מושפעת בעיקר מהיחס הישיר שלנו למרכיבים
הייחודיים שלה.
לכן, מה שהדמות תגלה על עצמה ישפיע בהכרח על התפיסה העצמית שלה, וכתוצאה מכך ישתנה האיזון בין מרכיבי הזהות, באופן שייצור תחושת אופי חדשה - מה שיאפשר לנו לכתוב את העתיד האפשרי של הדמות.
במפגשים
האחרונים בסדנה שאני מעביר כעת, הכנתי את התרשים בצורת טבלה, ואני ממליץ שכך תעשו
גם אתם.
בהצלחה
*
למעבר לאתר
האינטרנט של הסדנאות: shirams.com
